החלטה בתיק רע"פ 3789/05

1.             בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 31.3.2005 (כבוד השופטים מ' נאמן, ר' ג'רג'ורה ו-ר' שפירא), אשר קבל את ערעור המשיבה על פסק דינו של בית המשפט השלום בעכו מיום 22.12.2004 (כבוד השופט מ' אלטר) לפיו בוטל כתב האישום כנגד המבקש, והורה להשיב את הדיון בתיק לבית המשפט השלום.

ההליכים בערכאות קמא

2.             כנגד המבקש הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית (לפי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973). מן העובדות המתוארות בכתב האישום עולה כי המבקש החזיק, לכאורה, ב-16.64 גרם סם מסוג "קנאבוס". אולם, בשלב מאוחר יותר, הוסכם בין הצדדים כי המבקש יואשם בהחזקת סם לצריכה עצמית. בית משפט השלום החליט כי:

"הסניגור העלה טענה כי מדובר במקרה זה בזוטי דברים.

...לאור מהות העבירה, סוג הסם, גילו של הנאשם, עברו הנקי, הגעתי למסקנה שאכן מדובר בזוטי דברים ולכן אני מורה לבטל את כתב האישום".

בהמשך, הוסיף בית משפט השלום:

"בשולי ההחלטה הנני להמליץ ללשכת תביעות עכו לשקול אם לא מן הראוי שלא להגיש כתבי אישום נגד נאשמים חסרי עבר פלילי, במקרים בהם מדובר בהחזקת סם קל לשימוש עצמי, זאת כדי לפנות את יומנו של ביהמ"ש, העמוס דיו, לדון בתיקים יותר רציניים".

3.             המשיבה ערערה על החלטה זו. בית המשפט המחוזי קבל את הערעור, וקבע:

"איננו סבורים שהחזקת סם אסור ולו יהיה זה קנבוס במשקל שמקים חזקה שההחזקה היא שלא לצריכה עצמית, יכולה להחשב לזוטי דברים. אמנם במקרה זה המאשימה השתכנעה שהחזקה שהקים המחוקק לא קיימת ומדובר בצריכה עצמית, אך המסר שיכול לצאת מהחלטת בימ"ש קמא עלול להחטיא את המטרה החשובה של מלחמה בצריכת סמים".

בית המשפט המחוזי קבע כי התיק יוחזר לבית משפט השלום (לדיון בפני שופט אחר) "שישמע את הטעונים ויחליט לאורם אם יש להרשיע או לא להרשיע את המשיב ואיזה עונש להטיל עליו".

הבקשה

4.             מכאן בקשת רשות הערעור. לטענת המבקש, לא היה מקום להתערב בקביעת בית משפט השלום כי עניינו הוא בגדר זוטי דברים ובהחלטתו לפיה יש להורות על ביטול את כתב האישום. עוד מוסיף הוא כי הגשת כתב האישום על ידי המשיבה בנסיבות דנן עומדת בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, "מדיניות התביעה - סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", 4.1105, עמ' 6 (התשס"ג)) לפיהן, בנסיבות מסוימות (כהעדר עבר פלילי, הודאת החשוד), מומלץ להימנע מהגשת כתב אישום בשל היעדר עניין לציבור. לכן, משחרגה המשיבה מהנחיות אלו, בעוד שבמקרים רבים אחרים פעלה היא לפיהן, צדק בית משפט השלום על שהורה על ביטול כתב האישום.

דיון

5.             בקשה זו הוגשה טרם זמנה ודינה להדחות. משהחליט בית המשפט המחוזי על החזרת התיק אל בית משפט השלום, טרם מוצו ההליכים בערכאות קמא.

יפים לענייננו דבריה של השופטת א' חיות, ב-רע"פ 4814/03 פלוני נ' מ"י (לא פורסם):

"בקשה זו הוגשה טרם זמנה. משהוחזר הדיון בעניינו של המבקש לערכאה הראשונה, עליו למצות את ההליכים בפני הערכאות דלמטה בטרם יגיש בקשת רשות ערעור לבית-משפט זה. אם אכן יבחר המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, לאחר שינתן פסק-דין סופי בעניינו, יוכל להעלות, במסגרת הבקשה, גם את טענותיו כנגד פסק-דינו הראשון של בית-המשפט המחוזי".

• בעניין דומה לענייננו, רע"פ 4632/97 אקסלרוד נ' מ"י (לא פורסם), ציין בית המשפט:

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. עניינו של המבקש טרם התברר לגופו בערכאה ראשונה, דינו טרם הוכרע, ומקל וחומר שדינו לא נגזר. לפיכך, איני רואה מקום וטעם להבאת עניינו של המבקש לבירור בבית משפט זה בטרם שמע בית משפט כלשהו את מכלול טענותיו לגופן. אם יורשע המערער בדינו יוכל לממש את זכות הערעור שלו ובמידת הצורך - אף לפנות לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור. כך יבואו זכויותיו הדיוניות לידי מיצוי".

• ראו גם: רע"פ 3290/03 ספידי ליין יבוא ושיווק מוצרי צריכה בע"מ נ' מ"י (לא פורסם); רע"פ 5173/90 יפ-אורה בע"מ נ' מ"י (לא פורסם); רע"פ 4521/90 מחלבת נהריה שטראוס נ' מ"י (לא פורסם).

6.             אכן, אין המדובר בכלל בל-יעבור (ראו, ע"פ 1556/90 בארי נ' מ"י, פ"ד מה (1) 705; ע"פ 752/91 הלר נ' מ"י (לא פורסם)). בענייננו, אין מקום לסטות מהכלל. דין הבקשה להדחות. המבקש יוכל, במידת הצורך, לחזור ולפנות לבית משפט זה לאחר שימוצו ההליכים.

ניתנה היום, ‏כ"ג ניסן תשס"ה (2.5.2005).

                                                          ש ו פ ט ת